תקן בטיחות אירופאי - מורד גיליס - רשת מוצרי תינוקות

דף הבית
מידע נוסף
בלוג
תקן בטיחות אירופאי

ילדינו הם הדבר היקר לנו ביותר. זאת הסיבה שאנו נכונים להוציא סכומי כסף ניכרים בעבור מוצרים שמבטיחים לנו כי ישמרו על חייהם. כך הדבר בכל הקשור לבטיחות תינוקות בעת הנסיעה: הורים משלמים מחירים גבוהים רק כדי להבטיח שהם רוכשים את כיסאות הבטיחות הטובים, המוגנים והאיכותיים ביותר לילדיהם, במקרה של תאונה.

ואולם לפי בדיקה שערך מגזין הצרכנות האמריקאי היוקרתי ה"Consumer Reports", על אף התקינה הנוקשה בנושא, לא כל הכיסאות די בטוחים לשימוש: רוב מושבי התינוקות המיועדים לשוק האמריקאי, שנבדקו בניסוי מחמיר המדמה התרסקות התעקמו, התנתקו מבסיסם, ואף העיפו את בובת הניסוי למרחק של 10 מטרים. זאת על אף שהם עומדים בתקן הפדרלי של ארצות הברית – תקן שתקף גם בישראל. בין הדגמים שנבדקו יש גם כאלה הנמכרים בישראל, כגון צ’יקו קי-פיט, אוונפלו אימברייס, סייפטי פירסט דיזיינר וכן אוונפלו דיסקברי – אחד הסלקלים הפופולריים ביותר בישראל, שקיבל את הציונים הנמוכים ביותר בבדיקות ואפילו לא עמד בדרישות התקן האמריקני.

התקן האירופי מחמיר יותר
מסתבר שישנו הבדל ניכר בין התקן האירופי לזה האמריקאי בכל הנוגע למושבי בטיחות לתינוקות. לפי המגזין, על מושבים המשווקים באירופה לעבור מבחנים מחמירים ונרחבים יותר לעומת הדגמים המשווקים בארה"ב, משום שהתקנים האירופיים מחמירים יותר. בישראל, אגב, מותר למכור כיסאות בטיחות לפי שני התקנים, כך שבחנויות נמכרים מושבי בטיחות בעלי תקן אירופי וכיסאות בעלי תקן אמריקאי.

אריאל מאייר, ראש מדור רכב וחלפים במכון התקנים, מסביר כי “בארץ נמכרים יותר סלקלים וכיסאות בטיחות מתוצרת אירופית, אך שני התקנים – הן האמריקאי והן האירופי – אומצו בישראל בתקנות משרד התחבורה ובתקן הישראלי. בנוסף, בכל פעם שהתקנים בחו”ל מתעדכנים גם התקן הישראלי מתעדכן בהתאם", הוא מסביר.

אז מה בעצם ההבדל בין התקנים? ההבדל המשמעותי ביותר הוא שבאיחוד האירופי על מושבים לעבור בדיקת התנגשות חזיתית של 50 או 64 קמ"ש. בארה"ב, לעומת זאת, המהירות במבחן ההתנגשות החזיתית נמוכה יותר מבתקן האירופאי ועומדת על 48 קמ"ש בלבד. יתרה מזאת, באירופה נוהגים לבצע מבחני התרסקות צידיים, שפחות מקובלים בארה"ב.

מכיוון שכך, היצרנים השונים משווקים לשוק האירופי והאמריקאי סוגים שונים של מוצרים, שנדרשים לעמוד בתקנים המקומיים. כך נוצר מצב שדגם אחד יכול להמכר בשני השווקים תחת אותו שם, אך למעשה לא יהיה מדובר בדיוק באותו מוצר. בהתאם לכך, נמצאו במבחן הבדלים בין כיסאות של אותו יצרן הנמכרים בשוק האירופי ובשוק האמריקאי: הדגמים המיוצרים לשוק האירופי היו פשוט בטוחים יותר.

תוצאות הבדיקה
המחקר כלל בדיקה של 12 מושבים לתינוקות עד גיל שנה (סלקלים) המיועדים לשוק האמריקאי. הכיסאות הועמדו במבחני התרסקות צידיים וחזיתיים, חוזרים ונשנים, בתנאים מחמירים יותר מאלו שדורש התקן האמריקאי. בין היתר המבחנים נעשו במהירויות גבוהות יותר מאלה שנדרש בתקן, אך הן זהות למהירויות שנבחנות במבחני ריסוק למכוניות. בהתאם לכך, גם מושבי בטיחות שעומדים היטב בדרישות התקן האמריקאי נכשלו במבחנים אלה. לטענת המגזין, אין סיבה שכיסאות הבטיחות ייבדקו במהירויות נמוכות יותר ממבחני הריסוק של המכוניות.

כאמור, כל המושבים שנבדקו מיועדים לתינוקות רכים ולכן מעוגנים כנגד כיוון הנסיעה באמצעות חגורת בטיחות או באמצעות מערכת LATCH (עיגון למושב הרכב) (ראו מסגרת).

התוצאות היו מדאיגות: רוב המושבים לא מילאו אחר ייעודם – הגנה על הפעוט: התעקמו, התנתקו מבסיסם, ובאחד הניסויים העיפו את בובת הניסוי למרחק 10 מטרים. רק שניים מילאו אחר יעודם באופן מלא: Loc-Baby Trend Flex ו-Graco SnugRide with EPS שאינם נמכרים בישראל.

את התוצאה הגרועה ביותר קיבל המושב – Evenflo Discovery מושב נפוץ למדי בישראל עם תקן אמריקאי, שלפי בדיקת המגזין לא רק שלא עמד במבחנים המחמירים, אלא לא עמד אפילו בדרישות התקן האמריקאי. המגזין קרא לרגולטורים בארה"ב להורידו מהמדפים, ולבטל את אישור שיווקו. אגב, מלבד האוונפלו, כל המושבים האחרים שנכשלו בבדיקת המגזין ונבדקו שוב בהתאם לתנאי התקן האמריקאי, כלומר במהירות נמוכה יותר, עברו את הבדיקה.

הוכחה לכך שהבדלי התקנים באירופה וארה"ב משמעותיים, היא שאותו כיסא – Britax Companion (אינו נמכר בישראל) – עמד היטב במבחנים שתאמו לתקן האמריקאי ואף השיג את הציון הטוב ביותר, אבל נכשל במבחנים מחמירים יותר. יתרה מזאת, כשנבדק המושב הזה שנמכר באירופה, נמצא שהוא בטיחותי יותר ועומד במבחנים הקשים.

בישראל מכירים את הבעיה
ממצאים אלה תואמים את מה שידוע גם לעוסקים בתחום בישראל: רועי לוי, סמנכ"ל פופיק יבואנית פג פרגו לישראל, אומר כי החברה מייבאת רק את הדגמים שמשווקים באירופה ועמדו בתקינה האירופית. לוי מסביר כי “למרות שלכאורה מדובר באותו דגם והסלקל גם נראה אותו דבר, בפועל יש הבדלים בין הדגם שמשווק בארה”ב לבין זה שמשווק באירופה – שינויים טכנולוגיים פנימיים שנועדו להתאים את הדגם לדרישות המחמירות של התקן האירופי".

לדבריו, “השוק האמריקאי מושתת על מחירים זולים, והתקינה פחות מחמירה ולכן לפעמים החומרים מהם עשויים הכיסאות פחות חזקים. זו גם אחת הסיבות לכך שבאירופה הסלקלים יקרים פי 1.5 מבארצות הברית – יצרן שיש לו כמה קווי ייצור מייצר מוצרים זולים יותר לשוק האמריקאי וכדי למכור בזול צריך להוריד את רמת האיכות”. אגב, סלקל אמריקאי של פג פרגו (דגם PRIMO VIAGGIO SIP) נבדק במחקר וקיבל ציון נמוך. בישראל נמכרת כאמור הגרסה האירופית שלו.

מיכל קליין, ראש תחום מידע ופיתוח בארגון “בטרם” לבטיחות ילדים, מסבירה כי "במחקר הזה בדקו תאונות צד, וצריך לזכור שמושבי הבטיחות מעוצבים כדי להגן כנגד פגיעה קדמית ולא צידית. מצד שני, היא אומרת, המחקר זיהה בעיה בהגנה הצדית שכדאי לטפל בה: “חבל שלא נעשות בדיקות מן הסוג הזה, כי תאונות צדיות הן קטלניות יותר, מאחר ולתינוק אין הגנה מספקת – לא מבחינת מושב הבטיחות ולא מדלת הרכב”.

ולמרות זאת, מבקשת קליין להרגיע ומדגישה כי “רוב התאונות הן חזיתיות ובתאונות כאלה רוב מושבי הבטיחות, בעיקר כשהם מחוברים נגד כיוון הנסיעה, מספקים הגנה מצויינת”.

מאייר ממכון התקנים מסביר כי “הבדיקות שעושים ארגוני הצרכנים בארה”ב עדיין לא נכנסו לתקן, אך יש כבר גישושים ובדיקות אם להכניס את הבדיקה הצידית לדרישות התקן". מכל מקום, הוא מבהיר כי “נכון לעכשיו הדבר אינו כלול בתקן ולכן אנחנו לא מתייחסים לכך”. גם מיכל קליין מ"בטרם" מדגישה כי “יש בעולם מגמה לשפר את הבטיחות של המושבים מהצד”.

מצד שני, חייבים לזכור שנסיעה במושב בטיחות כלשהו, עדיפה עשרות מונים מנסיעה לא מאובטחת: “למרות התוצאות המדאיגות של המחקר הזה, מושבי בטיחות מצילי חיים. במחקרים שנעשו בארה”ב על תאונות אמיתיות עולה שכאשר ילד יושב במושב בטיחות הדבר מפחית משמעותית את הסיכון לפגיעה, ובפרט אם המושב מתאים לגילו ומשקלו של הילד, ומעוגן כנגד כיוון הנסיעה. חשוב שהורים לא יסיקו, בעקבות המחקר הזה, שאין טעם לרתום את הילדים לכיסאות בטיחות", אומרת קליין.

תגובות
פנינו לכל היבואנים של המוצרים הנמכרים בישראל ולא עמדו בכל או בחלק מבדיקות המחקר. להלן תגובותיהם:

תגובת איוונפלו: "אנו מודאגים מאוד מכך שממצאי מחקר זה יגרמו ללקוחות לפקפק בבטיחות כיסאות הבטיחות של ילדיהם. התחקיר פורסם מבלי להיוועץ בגורמים בתעשייה ולא נמסרו לנו תוצאות מלאות של מבחני הריסוק ופרוטוקולים של הבדיקה. יתרה מכך, התקנות ותנאי הניסוי של המגזין עומדים בסתירה לניסיון של יצרניות הרכב והקהילה המדעית. אנו מתגאים בבטיחות כל מוצרינו ומבצעים בדיקות אינטנסיוויות גם במעבדות שלנו וגם במעבדות חיצוניות ובלתי תלויות וכן במינהל הלאומי לבטיחות תנועה בכבישים מהירים (NHTSA).

מעשינו מוכיחים כי אנו מחויבים לייצר כיסאות בטיחותיים ויעילים בהתאם להוראות התקן ואף עולים עליהן. ברגע שנקבל את הממצאים המלאים נעבור עליהם ונבחן אותם לעומק. עד אז, נוכל רק לציין את העובדות: כיסא איוונפלו דיסקברי עבר למעלה מ-200 בדיקות שנערכו על ידינו ועל ידי NHTSA, שעומדות בתקן האמריקאי ואף עולות עליו. אנו נמשיך להיות לעבוד בשיתוף פעולה עם גופים שונים בלתי תלויים כמו NHTSA".

במסמך המרכז שאלות ותשובות שהופץ בקרב לקוחות החברה, אף נמסר כי “שני הכיסאות של החברה שנבדקו בטוחים לשימוש – שניהם עומדים בדרישות התקן ואף למעלה מזה”. עוד הובהר כי החברה איננה מבצעת ריקול לכיסא דיסקברי: “הכיסא מתאים לתקן ואף מתעלה על דרישות הממשלה”.

תגובת דוראל, יצרנית סייפטי פירסט: כל מושבי הבטיחות שלנו תואמים ואף עולים על תקנות הבטיחות הפדרליות והתקן הפדרלי. דוראל עובדת בשיתוף פעולה אקטיווי עם הרשויות כדי ללבן סוגיות הקשורות למוצרים והיא מחויבת לוודא שכל האמצעים ננקטים כדי לקיים קשר יעיל וטוב בין היצרן, המשתמשים והרשויות השונות. המינהל הלאומי לבטיחות תנועה בכבישים מהירים הבהיר בהקשר לממצאי מחקר זה כי אין בכוונתו לדרוש מאיתנו לנקוט בפעולות נוספות. יצוין כי במהדורה הקודמת של המגזין שבדקה את מושבי הבטיחות בהתאם לתקן האמריקאי, הכיסא קיבל ציון גבוה מאוד".

תגובת פג ישראל, יבואן safety 1st: “אנו מייבאים את המוצרים כשהם מתאימים לתקנים הרלוונטיים – אמריקאים או אירופים. כל הניירות מוגשים למכון התקנים ומאושרים כנדרש. במבחני ריסוק ל חודש יוני 2006 קיבלו מוצרינו ציונים נפלאים”. בשל זמני העבודה השונים בארה"ב, תגובתו המלאה של היבואן לממצאים תתפרסם מחר.

תגובת יבואני צי’קו: מנהלי חברת דוורון, יבואנית מושב הבטיחות צ’יקו KEYFIT, שוהים בחו"ל ותגובתם תובא לפרסום בהמשך.

שימו לב!
תוצאות המחקר מדאיגות: רוב המושבים לא מילאו אחר ייעודם – הגנה על הפעוט – והם התעקמו, התנתקו מבסיסם, ובאחד הניסויים העיפו את בובת הניסוי למרחק 10 מטרים

הידעת?
יש הבדל בין התקן האירופי לאמריקאי: התקן האירופי קובע שהמושבים יעברו מבחן ריסוק במהירות 50 או 64 קמ"ש. בארה"ב המהירות במבחן נמוכה יותר ועומדת על 48 קמ"ש בלבד.

תקן ה-ECE מבדיל בין חמש קבוצות משקל שונות:
קבוצה 0 (עד 10 קילוגרם, בערך עד לגיל 9 חודשים)
קבוצה 0+ (עד למשקל של 13 קילוגרם, בערך עד לגיל 15 חודשים)
קבוצה 1 (עד 18 קילוגרם, בערך מגיל 9 חודשים ועד 4.5 שנים)
קבוצה 2 (15 עד 25 קילוגרם, בערך מגיל 3 ועד 7 שניםׂ
קבוצה 3 (22 עד 36 קילוגרם, בערך מגיל 6 עד 12 שנים)

קטגוריות ראשיות

מפת האתר

קטגוריות ראשיות

הסניפים שלנו ודרכים ליצירת קשר

מוזמנים לבקר אותנו גם ב